"הסערה המושלמת" מאפשרת לחיידקים מסוימים לנצל את ההזדמנות ולהשתלט על הפלורה שבפה שלנו. כזכור לכם מהפוסט "האם אתם מוכנים לצאת למסע הרפתקאות", לא כל החיידקים רעים, ומטרת שמירה על בריאות חלל הפה היא לא לנסות לחטא אותו (לעולם לא נצליח), אלא להגיע לאיזון נכון של הסביבה האקולוגית בפינו. אז איך עושים את זה? איך מעודדים חיידקים מועילים ומדכאים את החיידקים המזיקים? המשיכו לקרוא.
החטיף המתוק… מה קורה כשאוכלים ממתק?
כאשר אנחנו אוכלים או שותים כל דבר המכיל סוכר או פחמימה, רמת הpH בפינו יורדת באופן מיידי מ-7 לסביבות 5.5-5. אצל חלקנו, הנטייה לחומציות אף גדולה יותר, הpH יכול להיות נמוך מערכים אלה. הירידה בpH נמשכת בין 30 דקות לשעתיים. מכירים את הגרף מהפרסומת של אורביט? אז זה.
תזכורת קצרה אודות pH
pH היא מידת החומציות או הבסיסיות של נוזלים. טווח הpH נע בין 1 (חומצי ביותר) ל14 (בסיסי ביותר). למים טהורים יש pH נייטרלי של 7. פחות מזה – הנוזל יהיה חומצי, ויותר מזה – הוא יהיה בסיסי. כשpH הרוק שלנו יורד מ-7 ל-6, הוא למעשה פי 10 (!) יותר חומצי.
תחילת התמוססות המינרלים של השן מתרחשת בpH של 5.5.
חזרה לממתקים
אמנם pH ברמה 5-5.5 הוא חומצי, הוא כשלעצמו לא מחריב את האמייל כל כך מהר. נכון, הוא גורם להתמוססות המינרלים של השן, אבל לרוק המדהים שלנו יכולת לנטרל במהירות את הסביבה החומצית, והוא עושה זאת תוך 30-120 דקות מרגע אכילת הממתק. כלומר, הוא זה שמווסת חזרה את החומציות לרמה הנורמלית.
רוב החיידקים לא אוהבים את הירידה הפתאומית ברמת החומציות המתרחשת לאחר האכילה, קשה להם לתפקד בpH חומצי והמטבוליזם שלהם נעצר. אבל – חיידק העששת, הלא הוא הStrep. Mutans, כפי שלמדנו במאמר הקודם, דווקא נהנה מאוד מהחומציות הזו ומשגשג בה.
אז מה הלאה? חשיפה חוזרת של הפה לסוכר גורמת לירידה בחומציות שגורמת לשגשוג חיידקי עששת, שהולכים ומשתלטים על איזורים מסוימים על השיניים שלנו. האם זו הדרך "לנצח על הסימפוניה שבפינו"? וודאי שלא.
הרוק המושיע
הרוק שלנו מציל אותנו כל הזמן מרמות הpH הנמוכות שמופיעות לאחר אכילה. למעשה, הרוק שלנו מונע עששת ביותר מדרך אחת:
מנגנון אחד, הוא וויסות החומציות במה שנראה כמו "מירוץ שליחים". מערכת אחת מעלה את הpH לנקודה מסוימת, ומעבירה את השרביט למערכת אחרת להמשיך במשימה וכן הלאה. חלק מהוויסות נעשה באמצעות מינרלים, חלק מסתמך על החלבונים שברוק. במאמץ משותף זה של כל מרכיבי הרוק, המערכת שלנו מנטרלת את החומציות מהר ככל הניתן כדי להחזיר את הpH לרמה שתעודד רה-מינרלזציה ולא דה-מינרליזציה.
מנגנון שני של הרוק שעוזר לנו במניעת עששת, הוא יכולת השטיפה שלו, מה שנקרא "oral clearance". הוא שוטף את שאריות המזון, החומצות וחלק מהחיידקים אל מחוץ הפה. אולי לא תאהבו לשמוע את זה, אבל כך אנחנו אוכלים הרבה מהחיידקים שבפינו, כל יום.
העובדה היא, שאנחנו מייצרים קרוב לליטר רוק ביום, מה שמראה לכם שתהליך השטיפה של חלל הפה קורה כל הזמן, מבלי שאנו שמים לב לכך. וזו דרך מצוינת של הרוק לעצור ולמנוע תהליכים שגורמים נזק לשיניים שלנו.
איך טעמים מתוקים משפיעים על ייצור רוק?
אז אם הרוק עוזר לנו גם בוויסות החומציות וגם בשטיפה של חלל הפה, איך מגבירים את הייצור שלו? פה קבור הכלב.
הגוף שלנו מפיק רוק בהתבסס על גירוי – פעם אחת מפעולת הלעיסה (זו אחת הסיבות שמומלץ לאכול מסטיק ללא סוכר, ובמיוחד מסטיק קסיליטול, לאחר האוכל), ופעם שניה – באופן לא מודע, מחוש הטעם. מחקר בדק איזה טעם גורם להפרשת הכי הרבה רוק – מלוח, מתוק או חמוץ.
ניחשתם נכון – הטעם המתוק גורם להכי פחות הפרשת רוק.
הגיוני לחשוב, שמזונות חמוצים גורמים לא רק לשפתיים שלנו להתכווץ, אלא גם להפרשת הרוק להיות גדולה פי כמה מאשר לאחר אכילת מתוק. זאת משום שמזונות חמוצים מכילים חומצה, ולכן הגוף שלנו מתוכנת לווסת את החומצה הזו בעזרת הרוק. אבל, לאחר אכילת מתוק, במיוחד כאשר הפעולה הזו נעשית באופן מאוד שגרתי, מנגנון הפרשת הרוק שלנו לא מספיק יעיל כדי לעצור את הנזק.
אז איך עוצרים את הנזק? פתרונות.
הנה כמה דרכים פשוטות שיעזרו לכם לעצור את החומצות מלהרוס את השיניים שלכם. חוץ מלהפסיק לאכול ממתקים, כמובן:
- שטפו את חלל הפה במים. שטיפה נמרצת של חלל הפה במים לאחר אכילה מעודדת את אפקט השטיפה, בדומה לפעולה של הרוק.
- עוד יותר טוב – לגמו, שטפו, בלעו וחזרו. שטיפה חוזרת במים פושרים תעזור לווסת את הpH של חלל הפה, שכן המים הם ניטרלים ברמת החומציות שלהם. כך יהיה פחות זמן ל Mutans לבסס את עצמו כחיידק השולט בפלורה שלכם. נסו לשטוף בעוצמה, תוך סילוק כמה שיותר פלאק מבין השיניים, מה שימנע ממנו להיות חומצי יותר עם הזמן.
- תרגלו את הרוק שלכם. כן, אפשר לגרות הפרשת רוק ו"לאמן" את היכולת הזו כדי להשתפר בה. זה חשוב במיוחד אם אתם לוקחים תרופות שפוגעות בהפרשת הרוק.
- חכו – אל תצחצחו מיד אחרי האוכל. זכרו שהאכילה גורמת לחומציות, והחומציות גורמת למינרלים להתחיל להיפרד מפני שטח השן כך שהוא נהיה "רך" יותר ופגיע בתחילה. תנו לפה שלכם הזדמנות לווסת את החומציות לפני שתצחצחו, אחרת תסירו בצחצוח שכבה יפה של אמייל.
- שתו הרבה מים. שתייה מרובה עוזרת לתהליך ייצור הרוק.
- לעסו מסטיקים ללא סוכר. פעולת הלעיסה מגבירה את ייצור הרוק.
ועכשיו שהבנו את זה, נוכל לדון בהמשך בנושא דרכים לעידוד רה-מינרלזיציה ובנייה מחדש של השיניים שלנו. מקווים שתובנות אלו יובילו אתכם בדרך לחיים נטולי עששת! (: