הבלוג שלנו

שוקולד, תה וחמוציות במקום פלואוריד?

שוקולד, תה וחמוציות במקום פלואוריד?

עששת (או: חורים בשיניים) היא מחלה הנגרמת על ידי חיידק בשם סטרפטוקוקוס מוטנס. נדירים ברי המזל שאין להם ולו חור אחד בפה. למעשה, לכ90% מהאוכלוסייה העולמית יש לפחות סתימה אחת בפה, ושיאי המחלה הם בגילאי הילדות ובגילאים מאוחרים. היא מדבקת בין שן לשן (“צרות באות בצרורות”) ואף בין בני זוג (!), ואחראית לכ40% מהסיבות לאובדן שיניים.
סדרת המאמרים "איך לעצור התפתחות חורים בשיניים ולהחזיר את הגלגל לאחור" מסבירה איך התהליך מתרחש הן ברמה המיקרוסקופית והן ברמת הרגלי התזונה וההגיינה.
הפלואוריד – מינרל המצוי בטבע, במי השתייה ובמשחות השיניים, נחשב  לדרך היעילה ביותר למניעת עששת מזה כ100 שנים, אך היום קיימת התנגדות רבה לשימוש בחומר זה עקב חשש מהשפעות שליליות על הבריאות.
אך האם יש תחליף לפלואוריד? איך ניתן למנוע חורים בשיניים באמצעים אחרים? במאמר זה נסקור מספר חומרים טבעיים ואחרים שיכולים לסייע לנו במניעת עששת.

 

תמציות צמחים

צמחים שימשו אותנו מאז ומתמיד לריפוי מחלות שונות. היום, יש לנו יכולת לבחון את התפקוד שלהם בתנאי מעבדה, והתוצאות מרשימות:

  • תה ירוק ותה שחור – עלי התה מכילים קטכינים (catechins), שמלבד היותם אנטיאוקסידנטים חזקים, יש להם פעילות אנטי-עששתית מוכחת: הם פוגעים באופן ישיר בחיידקי הסטרופטוקוקוס מוטנס (אפקט בקטריוצידי), מפריעים להיצמדותם לפני שטח השן, מפריעים לעיבוד הסוכרים על ידם וליצירת גליקן המשמש אותם כמרכיב חשוב בפלאק. פוליפנולים, שהם שם הקבוצה הרחבה יותר של האנטיאוקסידנים אליהם הקטכינים משתייכים, קיימים גם בקקאו ובקפה, וכיום נחקרים כיוונים של שימוש במשקאות אלה למניעת עששת.
  • קליפת פולי קקאו (cocoa bean husk) מכילה חומצה אולאית, חומצה לינולאית, ופולימר אפי-קטכיני, אשר הוכחו כבעלי יכולת למניעת היווצרות פלאק, ואף נוסו במחקרים קליניים שהראו ירידה בכמות חיידקי העששת.
  • חמוציות מכילות תרכובות שונות (Proanthocyanidins, phenolic acids, flavonols) המפריעות ליכולת יצירת החומצה על ידי חיידקי העששת, שהיא זו ה”מכרסמת” באופן מעשי בשכבות השן. כמו כן, הן פוגעות ביכולת ההיצמדות של חיידקי העששת, ומחקר שבוצע בחולדות הראה בפועל אחוז נמוך יותר של התפתחות המחלה אצלן.
  • פרופוליס המיוצר על ידי דבורים, הוא בעל אפקט מוכח למניעת עששת גם במחקרים קליניים שבוצעו תוך שימוש בתמצית פרופוליס בשטיפת פה. אולם, הפרופוליס תלוי בהרכב הצמחים ממנו ניזונה הדבורה ולכן משתנה באופן ניכר ממקום למקום, וכך גם הרכבו הכימי והשפעתו על חיידקי העששת.
  • שורש ליקריץ סיני – תמצית המופקת מצמח זה הוכחה כבעלת השפעה אנטי-עששתית, ואף משמשת לייצור סוכריות למניעת עששת.
  • כשותנית (hop plant) היא צמח ממשפחת הקנאביים המשמש בתעשיית הבירה. תמצית מצמח זה, גם בריכוזים נמוכים מאוד, היא בעלת אפקט אנטי-חיידקי ממוקד לחיידקי העששת, ואפקטיבית יותר משמן ציפורן, מנטול, אקליפטוס ושמן קינמון.
  • תמציות שמנים – תמצית שמן קורנית (תימול), ציפורן (אאוגנול) ועוד, מכילות טרפנואידים, תרכובות אורגניות ארומטיות ואליפתיות, אשר עוצרות צמיחתם של שלל מיקרואוגניזמים, בכללם חיידקי העששת.
  • סלוודורה פרסית (miswak chewing stick) – ענפיו של צמח זה משמשים כמברשת שיניים טבעית מזה 7000 שנים, והוא אפילו הומלץ לשימוש על ידי הנביא מוחמד. הענפים מכילים תרכובות אנטיבקטריאליות יעילות במיוחד.
  • אפיגנין וtt פרנזול (Apigenin and tt Farnesol) הם חומרים טבעיים המצויים בשלל צמחים ופרחים (האחרון משמש בתעשיית הבשמים), אשר בשיתוף יודעים למנוע הצטברות פלאק וניצול סוכרים על ידי חיידקי העששת. יחד עם זאת, אין להם השפעה על החיידק עצמו, אלא בצימוד לפלואוריד – מחקרים הראו ששילוב של החומרים הללו יחד עם פלואוריד היה יעיל במניעת עששת ובעצירת התפתחות חיידקי העששת באופן ספציפי, מבלי לפגוע בשאר הפלורה.
  • אזדרכת הודית (neem) – מחקרים הראו שישנים רכיבים בצמח זה המפריעים להידבקות החיידקים לפני השן וליצירת פלאק.
  • ריחן הודי (tulsi) – ההודים משתמשים בצמח זה לריפוי מגוון של מחלות, כגון סכרת, דלקות פרקים, ברונכיטיס ומחלות עור. מחקרים הראו השפעה אנטימיקרוביאלית (כלומר – שפוגעת בהתפתחות חיידקים), המיוחסת בעיקר לחומצה האורסולית ולקרווקרול שבצמח.
  • משמש יפני (prunus mume) – פרי זה משמש ברפואה הסינית ונחשב למועמד פוטנציאלי שיסייע במלחמה נגד חיידקי הפה המזיקים, תכונות עדיין נחקרות.

חומרים אנטיבקטריאליים אחרים

  • טריקלוזן נמצא בשימוש במי פה ומשחות שיניים מזה שנים רבות בשל האפקט האנטיבקטריאלי וצמצום רובד החיידקים, וכן יכולתו להצמד לריריות הפה ובכך להאריך את משך פעולתו. אולם, לאחרונה הוא נחשד כבעל השפעות מזיקות על המערכת ההורמונלית, על הסביבה ואף כחומר מסרטן, ולכן הFDA האמריקני החליט בשנה שעברה להוציאו משימוש בסבונים מחטאים. עם זאת, הוא עדיין קיים במשחות שיניים מסוימות והנושא עדיין נבדק לשם הוכחת בטיחותו.
  • כלורהקסידין הוא חומר מחטא היעיל נגד טווח רחב של חיידקים ולאורך זמן (עד 7 שעות לאחר השימוש בו). לרוב ברפואת השיניים אנו נעזרים בו לשם מניעת זיהומים לאחר עקירות או ניתוחים, אך השימוש הממושך בו אינו מומלץ הן בשל תופעות לוואי של הכתמת השיניים ושינויי טעם, והן משום שכפי שהוסבר, אין בכוונתו לחסל את כלל חיידקי הפה. כמו כן, יעילותו בהורדת תחלואת העששת לא הוכחה.

 

ומה חדש בתחום המחקר והפיתוח למניעת עששת?

היום ישנם כיווני חשיבה רבים בנושא של מניעת עששת, ורוב האמצעים המוזכרים כאן כבר נמצאים בשימוש בתכשירים שונים.

  • קסיליטול – על יתרונותיו הרבים של הקסיליטול כתבנו בעבר בפוסט זה. אך גם כאן חשוב להזכירו כתחליף סוכר טבעי בעל השפעה חיובית מוכחת על בריאות הפה בכלל ועל עששת בפרט.
  • פרוביוטיקה – כפי שהסברנו בעבר, לא כל החיידקים רעים, ואין לנו רצון לחטא את הפה באופן מוחלט, אלא לשמור על איזון בין חיידקי הפה הרעים לאלו הטובים. וכאן נכנסת לתפקיד הפרוביוטיקה – על ידי תוספת של חיידקים טובים ש”תופסים” את מקומם של הרעים, אנחנו משפרים את המאזן החיידקי בפינו ומפחיתים את הסיכוי להתפתחות מחלות בחלל הפה, ביניהן עששת. ישנם סוגים רבים של חיידקים טובים בעלי יכולות שונות, ודרכים שונות להוספתם למזון (בין היתר גבינות ויוגורטים, המכילים גם תוספת סידן). פרוביוטיקה למניעת מחלות חניכיים כבר קיימת בבתי מרקחת בישראל.
    היום ישנם מאמצים להשתמש בחיידקים המזיקים ולבצע בהם הנדסה גנטית, כך שיאבדו את יכולתם המזיקה, אך ישמרו על יכולתם “להתיישב” באתרים המועדים למחלה וכך בעצם יתפסו את מקומם של החיידקים המזיקים שלרוב נמצאים שם באופן טבעי. טכניקה זו נקראת גם replacement therapy והיא נמצאת עדיין בשלבי פיתוח, אך יתכן שבעתיד נוכל “להשתיל” לילדינו חיידקים טובים כבר עם בקיעת השן הראשונה.
  • נובמין (novamin) הוא חומר סינתטי חדש יחסית ונחשב לפורץ דרך בטכנולוגית הרה-מינרליזציה (החזרת המינרלים לשן). לחומר זה יכולת להעצים את מנגנון התיקון הטבעי של הרוק. הרכיב הפעיל הוא קלציום-סודיום-פוספוסיליקט, אשר מגיב עם נוזל על ידי שחרור יונים של סידן ופוספט – שהם למעשה אבני הבנין של השן. הוא נמצא היום בחלק ממשחות השיניים של חברת סנסודיין (המכילות גם פלואוריד). אפקט דומה של רהמינרלזיציה קיים גם במשחה חדשה יחסית המשווקת בארץ בשם biorepair, שאינה מכילה פלואוריד או נובמין, אלא במיקרו-קריסטלים הנצמדים לחריצים וחרירים בפני שטח השן.
  • CPP-ACP אחד הפיתוחים העכשוויים במניעת עששת, כולל שילוב של קזאין פוספו-פפטיד (הנגזר מחלבון חלב פרה) יחד עם תרכובת סידן-פוספט אמוריפית. חלבון החלב, הcpp, מייצב ריכוזים גבוהים של יוני סידן ופוספט (כאמור, אבני הבניין של השן), ומסייע להם להיצמד לפני שטח השן וכך לעודד רה-מינרליזציה. חומר זה מצוי בתכשיר הנמכר במרפאות שיניים, ונועד לטיפול מניעתי ומתקן באנשים הרגישים להתפתחות מחלת העששת.
  • ארגינין – חומצת אמינו המצויה באופן טבעי ברוק, אשר מפורקת על ידי חיידקי הפה ליצירת תרכובת בסיסית, המעלה את pH הפלאק. כאשר הפלאק חומצי, הוא מפרק את הקשרים בין המינרלים של השן וכך נוצר חור. על ידי סתירת חומציות זו, ניתן למעשה למנוע עששת, כך שככל שרמות הארגינין ברוק גבוהות יותר – כך העמידות לעששת עולה.

 

אז האם אפשר לאכול שוקולד וגם להילחם בעששת?
לצערנו התשובה היא לא – קליפת פול הקקאו אינה משמשת בתהליך ייצור השוקולד, וכן השוקולד עצמו מכיל כמות גבוהה של סוכר, הנמצא גם בחמוציות. תה ירוק או שחור לעומת זאת, דווקא יכול מאוד לעזור – רק תזכרו ששתיה מרובה שלו עלולה להכתים את השיניים. כך או כך – תצטרכו להמשיך להקפיד על ביקורים סדירים אצל רופא השיניים שלכם.

יחד עם זאת – אנו רואים היום מגוון חומרים שמסייעים במלחמה בעששת וכיווני המחקר החדשים מעניינים ומראים תוצאות טובות. בינתיים, בחרו לעצמכם משחת שיניים שמתאימה לכם, וקדימה – לצחצח!

 

(נכתב ע"י ד"ר חן לויט בורוכוביץ)

תגובות

תגובות

חשוב לדעת