הבלוג שלנו

כדי לשמר את תפקידן של שיניים "מתות" (כלומר כאלו שחלה פגיעה קריטית בכלי הדם והעצבים שלהן) ככלי לעיסה, משתמשים רופאי השיניים בטיפולי השורש. עם השנים, התפתח מגוון רחב של הליכים אנדודונטיים (טיפולי שורש) להצלת שיניים ללא חיות, או כאלו שבמצב דלקתי בלתי הפיך. עם זאת, ישנן עדויות לא מעטות וכן ממצאים חדשים מרפואת השיניים המודרנית, המעוררים שאלות בקרב אנשי רפואה.

רובנו משתמשים בה מידי בוקר ומדי ערב. היא מלבינה, מחזקת, משפרת, מונעת ריח פה, מחלות חניכיים ועששת; האדם הממוצע ישתמש במהלך חייו ב75 ליטרים (!) של משחת שיניים. אך כמה מחשבה אנחנו באמת משקיעים במה שנכנס לתוך המשחה שלנו?

מי מאיתנו מעוניין לקבל טיפול שורש? טיפול שורש נתפס כאחד הטיפולים המאיימים והכואבים ברפואת השיניים. אך האם ישנה דרך טבעית להימנע ממנו?

שיטות טיפול גנטיות נחשבות היום כקדמת הרפואה, וישנם ניסיונות והצלחות רבות בטיפול במחלות תורשתיות או ממאירות באופן זה. גם בתחום הנדסת הרקמות – גידול רקמות בתנאי מעבדה – יש התקדמות רבה.

עששת (או: חורים בשיניים) היא מחלה הנגרמת על ידי חיידק בשם סטרפטוקוקוס מוטנס. נדירים ברי המזל שאין להם ולו חור אחד בפה. למעשה, לכ90% מהאוכלוסייה העולמית יש לפחות סתימה אחת בפה, ושיאי המחלה הם בגילאי הילדות ובגילאים מאוחרים. הפלואוריד – מינרל המצוי בטבע, במי השתייה ובמשחות השיניים, נחשב לדרך היעילה ביותר למניעת עששת מזה כ100 שנים, אך היום קיימת התנגדות רבה לשימוש בחומר זה עקב חשש מהשפעות שליליות על הבריאות.
אך האם יש תחליף לפלואוריד? איך ניתן למנוע חורים בשיניים באמצעים אחרים?

הוא נלחם בוירוסים, חיידקים ופטריות, מדכא תגובות דלקתיות, נוגד כאב, נוגד חימצון, ואף מעודד ריפוי ומעכב הזדקנות. המצרים קוראים לו "צמח האל-מוות" בשל יכולתו לפרוח גם בתנאים קשים וללא אדמה. צמח האלוורה ("אלוו" – חומר מר ומבריק בערבית, "ורה" – אמת בלטינית) ידוע כצמח מרפא פלאי ועתיק יומין, אשר מהווה מקור עשיר לויטמינים ומינרלים ובעל השפעה טובה על בריאות האדם.