ספיגת הסידן לגוף חשובה ביותר אך יש חשיבות לכך שהסידן יגיעה לאברים הנכונים בגוף – עצמות ושיניים. סידן שנספג באיברים שאינם זקוקים לו עלול ליצור מגוון רב של בעיות רפואיות כגון; הצרות עורקים, מחלות לב, אבנים בכליות, דורבן עקב.
הדאגה לשיני הילד מתחילה לרוב מאוחר מדי; מי שממתין לבקיעת השיניים הראשונות שוכח שהגוף מצמיח שיניים החל מהלידה. בקיעת השיניים לתוך חלל הפה מתרחשת בגיל חצי שנה בערך, השיניים בוקעות אל תוך הפה בו כבר נמצאות אוכלוסיות שונות של חיידקים המהוות את המיקרוביום.
הדאגה לשיני הילד מתחילה לרוב מאוחר מדי; מי שממתין לבקיעת השיניים הראשונות שוכח שהגוף מצמיח שיניים החל מהלידה. בקיעת השיניים לתוך חלל הפה מתרחשת בגיל חצי שנה בערך, השיניים בוקעות אל תוך הפה בו כבר נמצאות אוכלוסיות שונות של חיידקים המהוות את המיקרוביום.
פתרונות טבעיים שהוכחו מדעית, בלי קדיחות ובלי תופעות לוואי כאב שיניים… מבחינה טכנית, כאב שיניים הוא הכאב בשן או בשיניים
לצורת השיניים ולנטייה לבעיות שיניים וחניכים קיים רכיב גנטי. אולם, למרות ההשפעה הגנטית המכרעת, לא כל הקשור לבריאות הפה הוא בגדר "גזירת גורל": כבר במהלך ההיריון אנחנו יכולים להשפיע על הגנטיקה של בריאות השיניים, מושג המכונה DENTAL EPIGENETICS
המחקר בדק מעל 226 ילדים ואמהות והראה את הקשר בין הרכב החיידקים המתגוררים בפה (הן החיידקים הטובים והן הרעים) לבין השמנת יתר בילדות: המיקרוביוטה האוראלית של אלה עם העלייה הכי מהירה במשקל היתה פחות מגוונת, כלומר הכילה פחות קבוצות של חיידקים. לילדים אלה היה גם היחס הגבוה ביותר של Firmicutes ל -Bacteroidetes: שניים מקבוצות החיידקים הנפוצות ביותר שנמצאו במיקרוביוטה האנושית.
ד"ר ירדן גולדשטיין, רופא שיניים ביולוגי, מספר לזהר צמח וילסון בתוכנית רדיו מהות החיים למה לא כל חור נועד לסתימה,
הדאגה לשיני הילד מתחילה לרוב מאוחר מדי; מי שממתין לבקיעת השיניים הראשונות שוכח שהגוף מצמיח שיניים החל מהלידה. בקיעת השיניים לתוך חלל הפה מתרחשת בגיל חצי שנה בערך, השיניים בוקעות אל תוך הפה בו כבר נמצאות אוכלוסיות שונות של חיידקים המהוות את המיקרוביום.
אסתטיקה היא הרמוניה, פרופורציה, סימטריה. חיוך לא חייב להיות מושלם על מנת ליצור הרמוניה אך עליו למלא מספר פרמטרים בכדי שיהיה נעים ויפה.
כדי לשמר את תפקידן של שיניים "מתות" (כלומר כאלו שחלה פגיעה קריטית בכלי הדם והעצבים שלהן) ככלי לעיסה, משתמשים רופאי השיניים בטיפולי השורש. עם השנים, התפתח מגוון רחב של הליכים אנדודונטיים (טיפולי שורש) להצלת שיניים ללא חיות, או כאלו שבמצב דלקתי בלתי הפיך. עם זאת, ישנן עדויות לא מעטות וכן ממצאים חדשים מרפואת השיניים המודרנית, המעוררים שאלות בקרב אנשי רפואה.
רובנו משתמשים בה מידי בוקר ומדי ערב. היא מלבינה, מחזקת, משפרת, מונעת ריח פה, מחלות חניכיים ועששת; האדם הממוצע ישתמש במהלך חייו ב75 ליטרים (!) של משחת שיניים. אך כמה מחשבה אנחנו באמת משקיעים במה שנכנס לתוך המשחה שלנו?
מי מאיתנו מעוניין לקבל טיפול שורש? טיפול שורש נתפס כאחד הטיפולים המאיימים והכואבים ברפואת השיניים. אך האם ישנה דרך טבעית להימנע ממנו?
שיטות טיפול גנטיות נחשבות היום כקדמת הרפואה, וישנם ניסיונות והצלחות רבות בטיפול במחלות תורשתיות או ממאירות באופן זה. גם בתחום הנדסת הרקמות – גידול רקמות בתנאי מעבדה – יש התקדמות רבה.
עששת (או: חורים בשיניים) היא מחלה הנגרמת על ידי חיידק בשם סטרפטוקוקוס מוטנס. נדירים ברי המזל שאין להם ולו חור אחד בפה. למעשה, לכ90% מהאוכלוסייה העולמית יש לפחות סתימה אחת בפה, ושיאי המחלה הם בגילאי הילדות ובגילאים מאוחרים. הפלואוריד – מינרל המצוי בטבע, במי השתייה ובמשחות השיניים, נחשב לדרך היעילה ביותר למניעת עששת מזה כ100 שנים, אך היום קיימת התנגדות רבה לשימוש בחומר זה עקב חשש מהשפעות שליליות על הבריאות.
אך האם יש תחליף לפלואוריד? איך ניתן למנוע חורים בשיניים באמצעים אחרים?
הוא נלחם בוירוסים, חיידקים ופטריות, מדכא תגובות דלקתיות, נוגד כאב, נוגד חימצון, ואף מעודד ריפוי ומעכב הזדקנות. המצרים קוראים לו "צמח האל-מוות" בשל יכולתו לפרוח גם בתנאים קשים וללא אדמה. צמח האלוורה ("אלוו" – חומר מר ומבריק בערבית, "ורה" – אמת בלטינית) ידוע כצמח מרפא פלאי ועתיק יומין, אשר מהווה מקור עשיר לויטמינים ומינרלים ובעל השפעה טובה על בריאות האדם.
הטרנד החדש של משחות השיניים המכילות פחם פעיל: האם צחצוח שיניים במשחת שיניים שחורה המכילה פחם פעיל יכול, בניגוד לאינטואיציה, דווקא להלבין שיניים?
WiFi היא טכנולוגיה לקישור מקומי של רשתות מחשבים, הקיימת כיום כמעט בכל בית פרטי, כמו גם באיזורים ציבוריים כגון בתי ספר ובתי חולים. העלות הנמוכה של מכשירי הראוטר האלחוטיים יחד עם נוחות השימוש בהם גרמה לעלייה חדה בתפוצתם. יחד עם זאת, עולה דאגה לבריאות הציבור עקב פוטנציאל לנזקים הנגרמים מחשיפה לקרינה לא מייננת ממכשירים אלה.
"הסערה המושלמת" מאפשרת לחיידקים מסוימים לנצל את ההזדמנות ולהשתלט על הפלורה שבפה שלנו. לא כל החיידקים רעים, ומטרת שמירה על בריאות חלל הפה היא לא לנסות לחטא אותו (לעולם לא נצליח), אלא להגיע לאיזון נכון של הסביבה האקולוגית בפינו. אז איך עושים את זה?
במאמר זה נתמקד באנלוגיה אחרת; ניתן לדמות את מבנה השיניים למבנה של חלת דבש. אמנם התחושה היא שפני השטח של השן חלקות מאוד, אבל ברמה המיקרוסקופית, בדומה למבנה של חלת דבש, לשן מבנה של חרירים מרובים.
איך תרגישו אם רופא השיניים יציע לכם סוכריה בסוף הטיפול?
לרוב סוכריות ומסטיקים נתפסים אצלנו כדברים שאינם בריאים לשיניים ושכדאי להימנע מהם. אולם, היום ישנם ממתקים שלא רק שאינם גורמים לנזק, אלא ממש עוזרים לנו להילחם בחיידקים שבחלל הפה ובמחלת העששת (חורים בשיניים).
מולקולה חשובה שיכולה להאט את ההזדקנות ולהשאיר אותנו בריאים – הגלוטתיון. מדובר במולקולת קסם שעומדת בראש 'הקרבות' ברדיקלים החופשיים, מחזקת ומתחזקת את המערכת החיסונית להלחם בזיהומים ובסרטן ומקלה על הכבד בניקוי רעלים
אם תיתקעו פעם במסיבה משעממת ולא תדעו על מה לדבר, כדאי לכם לציין שאתם עומדים לעבור עקירה של שיני הבינה. לשמע המושג הפשוט הזה תפרוץ מיד מלחמת מילים בין הנוכחים בחדר, שיתחרו על תואר החוויה הנוראית ביותר הקשורה לניתוח העקירה.
ספיגת הסידן לגוף חשובה ביותר אך יש חשיבות לכך שהסידן יגיעה לאברים הנכונים בגוף – עצמות ושיניים. סידן שנספג באיברים שאינם זקוקים לו עלול ליצור מגוון רב של בעיות רפואיות כגון; הצרות עורקים, מחלות לב, אבנים בכליות, דורבן עקב.
משחות השיניים המלבינות, שנחשבו פעם למותרות עקב מחירן הגבוה, הן היום חלק בלתי נפרד משגרת הטיפול בשיניים אצל רבים. זהו עסק רווחי שחזויה לו צמיחה רבה, גם אם את תוצאות ההלבנה לא כל כך קל לראות.
המסע הזה דורש "ראש פתוח", כי היום אנו רוצים לחקור, יחד אתכם, את מה שמעבר לאחד מסיפורי ה-"פרה הקדושה" הנחשבים ביותר בתרבות שלנו: הסיפור שעוסק בתרבות הפה…
כל סוגי הפלאק (רובד החיידקים) רעים.
על מנת להבין את התהליכים הגורמים להיווצרות חורים בשיניים, דמיינו את התמונה הבאה:
בכל רגע נתון מתנהל משחק מיקרוסקופי של "משיכת חבל" על פני שטח השיניים שלנו.